מבחן ההכנסות בגמלת סיעוד – כולל כששני בני הזוג זכאים
עד איזו הכנסה מקבלים גמלת סיעוד מלאה, מתי היא מופחתת בחצי, ומה קורה כששני בני הזוג מגישים תביעה ושניהם זכאים.
גמלת סיעוד תלויה קודם כול במצב התפקודי, אבל יש לה גם מבחן הכנסות. רוב המבוטחים עוברים אותו בלי קושי, אבל כדאי להכיר אותו – במיוחד כשבני זוג מגישים תביעה יחד.
מה בודקים
ביטוח לאומי בודק את ההכנסות שלכם ושל בן או בת הזוג, ברוטו. לא כל הכנסה נספרת, ויש הוצאות שמנכים.
הכנסות שנכללות בחישוב
- הכנסה מעבודה, כשכירים או כעצמאים.
- פנסיה.
- קצבאות מביטוח לאומי: זקנה, נכות כללית ושאירים.
- הכנסות מרכוש, כמו השכרת דירה.
- הכנסות נוספות שחייבות במס, כמו ריבית, הפרשי הצמדה ותמלוגים.
- תגמולים ממשרד הביטחון.
הכנסות שלא נכללות בחישוב
- תשלומים לנפגעי רדיפות הנאצים ולניצולי שואה.
- תשלומים מביטוח סיעודי פרטי.
- גמלת ניידות, תשלומים לנפגעי פוליו ולנפגעי גזזת, ודמי מחיה לאלמנות וליתומים מביטוח לאומי.
- הטבות ניידות ממשרד הביטחון.
מה מנכים מההכנסה
- דמי מזונות שנפסקו בבית משפט.
- עלות השהייה של בן או בת הזוג במוסד סיעודי.
- מי שמשכיר דירה וגר בעצמו בשכירות – דמי השכירות שהוא משלם מנוכים מההכנסה מההשכרה. לדוגמה: מקבלים 4,000 ₪ על השכרת דירה ומשלמים 3,000 ₪ שכירות – נספרים רק 1,000 ₪.
- מי שגר בדיור מוגן ומשכיר את דירתו – רכיב הדיור בתשלום לדיור המוגן מנוכה מההכנסה מההשכרה.
איזו תקופה בודקים: שלושה חודשים, לא שנה
לפי התקנות, ההכנסה החודשית נקבעת לפי שלושה חודשים רצופים מתוך ארבעת החודשים שקדמו להגשת התביעה. מחברים את ההכנסות בשלושת החודשים האלה ומחלקים בשלוש.
ביטוח לאומי ניסה בעבר לחשב את ההכנסה לפי ממוצע של 12 חודשים, אבל בית הדין הארצי לעבודה דחה את השיטה הזו:
"במסגרת בחינת ההכנסות בתקופה הקובעת, יש לקחת בחשבון את ההכנסה בשלושה חודשים רצופים מתוך ארבעת החודשים עובר להגשת התביעה, ולא על יסוד ההכנסה השנתית בשנה השוטפת או בשנה הקודמת להגשת התביעה לגמלת סיעוד."
(עב"ל 38189-11-21 המוסד לביטוח לאומי – כהן ועב"ל 31418-10-21 המוסד לביטוח לאומי – דר, בית הדין הארצי לעבודה, 2022–2023.)
בית הדין הוסיף שחישוב לפי ממוצע של 12 חודשים "מרוקן מתוכן" את הקביעה בתקנות, שלפיה אפשר לבחור שלושה חודשים רצופים מתוך הארבעה. המשמעות המעשית: מה שקובע הוא ההכנסה בחודשים שלפני הגשת התביעה – ולא הכנסה שהייתה בחודש אחר במהלך השנה.
הסכומים (מ-1.4.2026)
| מצב משפחתי | הכנסה חודשית | הגמלה |
|---|---|---|
| יחיד | עד 13,769 ₪ | מלאה |
| יחיד | 13,769 ₪ עד 20,654 ₪ | מחצית |
| יחיד | מעל 20,654 ₪ | אין זכאות |
| בני זוג | עד 20,654 ₪ | מלאה |
| בני זוג | 20,654 ₪ עד 30,980 ₪ | מחצית |
| בני זוג | מעל 30,980 ₪ | אין זכאות |
הסכומים מתעדכנים מעת לעת לפי השכר הממוצע במשק.
כששני בני הזוג זכאים
זה המצב שהרבה משפחות לא מכירות, והוא יכול להיות משמעותי:
1. מבחן ההכנסות נעשה לכל אחד כיחיד. כששני בני הזוג זכאים לגמלה, מחברים את ההכנסות של שניהם, מחלקים לשניים, ובודקים כל אחד מהם לפי הסכום של יחיד.
לדוגמה: לבני זוג יש הכנסה משותפת של 24,000 ₪ בחודש.
- כשרק אחד מהם זכאי – בודקים את ההכנסה המשותפת לפי הסכומים של בני זוג. 24,000 ₪ זה מעל 20,654 ₪, ולכן הגמלה מופחתת לחצי.
- כששניהם זכאים – מחלקים את ההכנסה לשניים, וכל אחד נבדק כאילו הכנסתו 12,000 ₪. זה מתחת ל-13,769 ₪ של יחיד, ולכן כל אחד מהם מקבל גמלה מלאה.
אותה הכנסה בדיוק – ותוצאה שונה לגמרי, רק בגלל ששניהם הגישו תביעה ושניהם נמצאו זכאים.
2. שניהם נחשבים "בודדים" לעניין הניקוד. לפי החוק, מי שמתגורר לבדו מקבל תוספת ניקוד במבחן התלות – 1.5 נקודות, שיכולות להעלות אותו ברמה אחת. כששני בני זוג זכאים לגמלה וגרים יחד (ואין איתם אדם נוסף), שניהם נחשבים "בודדים" ומקבלים את התוספת.
המשמעות המעשית: כששני בני הזוג מתקשים בתפקוד, כדאי לבדוק את הזכאות של שניהם יחד. ההכרה בזכאות של אחד יכולה להשפיע גם על הרמה של השני.
חשוב לדעת
- מי שמקבל גמלה מופחתת בגלל הכנסות מקבל מחצית מהגמלה.
- גם מי שקרוב לסף ההכנסות כדאי שיבדוק – הבדיקה נעשית לפי שלושה חודשים מסוימים, ולא לפי ההכנסה השנתית.
- יש הכנסות שלא נספרות כלל, כמו תשלומים לניצולי שואה וביטוח סיעודי פרטי. כדאי לבדוק אותן לפני שמניחים שההכנסה גבוהה מדי.
מקורות: דף תנאי הזכאות לגמלת סיעוד באתר ביטוח לאומי; הכנסות הנלקחות בחשבון בבדיקת הזכאות לגמלת סיעוד; הדוח השנתי של ביטוח לאומי לשנת 2024, פרק ביטוח סיעוד.